פעילות בין לאומית

​​​​​​

​ 

סיכום דו"ח של רשת בתי הספר לממשל OECD

עד להקמת המדרשה לא היה גוף מטעם המדינה אשר הכשיר את הסגל הבכיר במשרדי הממשלה. לאחר סיום שלב תפיסת ההפעלה של המדרשה, הגישה הנציבות בקשה לOECD  להתקבל לרשת בתי הספר לממשל. "רשת בתי הספר לממשל" הינה רשת מכובדת אשר מכילה בתוכה את מיטב בתי הספר לממשל המובילים בעולם, דוגמת ENA  בצרפת או SNA- בית הספר לממשל של איטליה. בעקבות ההכרה הגוברת כי למגזר ציבורי אפקטיבי ויעיל ישנה השפעה חיונית על צמיחה כלכלית ורווחה חברתית, החליט ארגון ה- OECD לסייע בבניית המגזר הציבורי במדינות השונות כדי להבטיח את יכולות הממשל להשיג יעדים אלו.

תפקיד רשת בתי הספר לממשל הינו ליצור עובדי מגזר ציבורי בעלי כישורים ויכולות אשר יכולים להתאים את עצמם למציאות המשתנה. באמצעות מומחים של הOECD  ולימוד שיטות עבודה ומטרות שונות מקווה הרשת להשיג את מטרתה. מטרה נוספת של הרשת היא לתמוך ברפורמות במגזר הציבורי במקומות שונים בעולם, זאת על-ידי בניית דיאלוג בין המדינות השונות ומפגש בין בתי ספר לממשל. ברשת נכון להיום חברים יותר מ-70 מסודות מכ-30 מדינות שונות, החל ממדינות החברות בארגון ה- OECD דוגמת צרפת, איטליה, פולין, אוסטרליה וניו-זילנד וכלה במדינות מתפתחות כמו סין, מצרים וטוניס. החברות ברשת בתי הספר מספקת למדרשה הלאומית למנהיגות תעודה נוספת כי מדינת ישראל מובילה גם בתחום הכשרת המנהלים הבכירים והסגל התיכון.


כחלק מהמחקרים שמפרסם הארגון, פורסם מחקר בנושא בתי ספר לממשל שאלו הם עיקרי ממצאיו:

 רקע על הדו"ח:

לאור המשברים הגלובליים, המנהל הציבורי סביב לעולם מתקשה למצוא איזון בין בעיית "השמיכה הקצרה" (מיעוט משאבים) לבין האתגרים הדחופים, כגון הגירה, שינוי אקלימי והזדקנות האוכלוסייה. בנוסף ממשלות צריכות להתמודד עם סביבה של טכנולוגיה מואצת וחדשנות, לחצי תקציבים, מעורבות אזרחית גוברת ופיקוח על ביצועי ממשלה. להשגת שינוי שכזה, שיעור צמיחה כלכלית מכלילה ורווחה חברתית, נדרש שירות אזרחי יעיל וגמיש המסוגל לבצע בחירות אסטרטגיות ולהיות בעל מיומנויות מתאימות לאתגרים של המאה ה-21.

 

תכניות הכשרה ככלי אסטרטגי בידי הממשלות:

בתי ספר לממשל נמצאים במקום ייחודי כשחקן מרכזי בפיתוח המיומנות והכישורים הנדרשים כדי לענות על הצרכים והסדרי העדיפויות של הממשלה. עם זאת, נדרשים מאמצים נוספים כדי להתאים את התכנים הנלמדים ותוכניות הפיתוח עם סדרי העדיפויות של הממשלה. בתי הספר לממשל צריכים לקיים דיאלוג מקיף וסדור עם גורמי הממשל ועם קבוצה רחבה של שחקנים: מגזר פרטי ומגזר שלישי, דיאלוג זה יעזור להבטיח כי עובדי המדינה יהיו בעלי ידע ומיומנויות להתמודד עם בעיות המדיניות הנוכחית המתעוררים במדינה. הקמת מנגנוני תיאום ברורים וחזקים עם בעלי עניין ממשלתיים ולא ממשלתיים, הנה חיונית גם כדי להבטיח שתכניות הלימוד ופיתוח יחזקו את יכולת השירות הציבורי.




חדשנות ככלי להבטחת הרלוונטיות של בתי הספר לממשל:

מיעוט משאבים, הציפיות הגוברות מהאזרחים ותחרות גדלה מגורמים חיצוניים מחייבים את בתי הספר לממשל לאמץ תכניות חדשניות לרענן את ארסנל שיטות הלמידה ולשלב e-learning. אסטרטגיות אלו יכולות לסייע בהבטחת היענות לצורכי המשתתפים הלומדים ולצורכי הממשלה כולה, תוך השגת חיסכון בעלויות. במחקר המובא התקדמות בתי הספר לממשל בנושאים הנ"ל נראית איטית, אם כי הקצב, הסוגים והגישות לאימוץ טכניקות אימון ופיתוח חדשניות משתנות באופן משמעותי בין בתי הספר. 

בדיקת אפקטיביות ההדרכה הנה כלי חיוני:

תוצאות הערכה- חיוביות ושליליות תורמות לבחינת האפקטיביות והיעילות של התכניות הנלמדות. בסביבה שבה מוסדות ממשלתיים חייבים להוכיח יותר ויותר את יעילותם ותועלתם, בתי הספר לממשל נמצאים בלחץ גובר להפגין תשואה מוכחת על השקעת התקציבים בתכניות הלימוד (ROI). לבתי ספר רבים יש כמה מנגנונים שונים להערכת איכות התוכניות שלהם. כיום מנגנוני הבקרה הם חלק מבתי הספר לממשל ומשתמשים בעיקר בסקרי שביעות רצון של המשתתפים. על בתי הספר לממשל לחזק את שיטות המדידה והערכה שלהם, כולל ביצוע מחקרים, על מנת להדגים כיצד הם תורמים למטרות ולסדר העדיפויות המוסדיים והממשלתיים. שימוש בכלים אלו עשוי לחייב את בתי הספר להתקדם לעבר הערכות עצמאיות המבוססות על מגוון רחב של כלים המתמקדים הן בתפוקות והן בתוצאות ארוכות הטווח, כגון הערכות עתידיות של ניהול ביצועי העובדים.

במבט לעתיד, בתי הספר של הממשלה יצטרכו למצוא דרכים לספק תשואה ציבורית גבוהה עבור התקציבים המושקעים בהם על-ידי התאמת תכוניות הלימודי לשינוי צורכי השירות הציבורי ופיתוח גישות חדשניות ללמידה. על בתי הספר לממשל לאמץ גישה אינטגרטיבית ושיטתית להתאמת תכנית הלימוד לצורכי המערכת הממשלתית ולצורכי הציבור.

קישור למחקר המלא:

OECD Public Governance Reviews

 

​​​​​​​​