דבר הנציב

​​​​

באקדמת המילין לדוח ועדת הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כתבתי: 

"מדינה ​אחת לנו, שירות מדינה אחד ונציבות אחת. בצילו של שירות המדינה חוברים יחדיו הרופא מבית החולים, העובד הסוציאלי ממשרד הרווחה, הסוקר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עו​בד שירות הביטחון הכללי, עורך הדין ממשרד המשפטים וכן הלאה... אלא שעדיין ישנו חוט מקשר.

כל היחידות הן חלק מפסיפס אחד היוצר את שירות המדינה, ורב מאוד המשותף על השונה. יש ליתן את הדעת לדמיון, לעושר ולגיוון.  ​ולמנף זאת להשבחתו

של השירות...". 

למן יום הקמתה של המדינה שירות המדינה מהווה אמצעי ראשוני ומרכזי למיצובה, לביסוסה ולהתנהלותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

עשייה זו היא בהובלתם של המנהלים הבכירים ובהנהגתם. המנהל הבכיר בשירות המדינה נדרש לניהול מקצועי בתחומי אחריותו. עליו לשרת את הציבור, להיות נאמן הציבור, להנהיג ולהוביל.

כל אלו דורשים בית לימוד, ובלשוננו: "מדרשה". המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול של שירות מדינה היא מהגופים שעל כינונם הוחלט במסגרת הרפורמה. זאת כדי לאפשר את יצירת הראייה המערכתית, להטמיע ערכים משותפים, להעשיר ולגוון את יכולות הבכירים ולמנף זאת לשם השבחתו של השירות כולו.

עושר הפעילויות, הידע הרב והניסיון הנצבר בקרב הבכירים הוא מקור שופע להעשרה הדדית, למוביליות ולהולכה של דעות, תובנות ולקחים. 

עיק​ר זה, שהוא עיוני במהותו, יכול למצוא את ביטויו בחיי המעשה של ניהול שירות המדינה. זהו אוצר בלום שיש לנצלו. נוסף לאלו שירות המדינה נדרש להתאים ​​עצמו לסביבת החיים העדכנית הן במישור הלאומי והן במישור הבין לאומי.

אין חולק כי שירות המדינה נזקק לבחון את עצמו לאור תובנות ולקחים: לשאול שאלות מתבקשות, לדרוש ולחקור באשר לייעודו, חזונו, מטרותיו ומשימותיו. כתמיד, צריך לתקן ולשפר.

האחריות וכובד המשא שעל כתפינו מחייבים אותנו להיות בתנועה מתמדת, במעלה ההר ולא חלילה במורדותיו. קיפאון בעולם מתפתח ומתקדם משמעו הליכה לאחור.

הקמת המדרשה הלאומית היא תהליך אסטרטגי מעצב המניח אבני יסוד ותשתית, כאלו היוצרות גלים מחוללי השפעה ומשני שפה ותרבות ארגונית. בטוחני כי בשילוב כוחות ויכולות נוכל לממש חזון זה. תודתי והוקרתי לכל מי שטרח ועמל והביא ממרצו ומניסיונו, הן מהנציבות והן משירות המדינה ומחוצה לו.